סוד האותיות על פי הקבלה – שם האדם כנבואה לעתיד

מאת ד"ר רמי שקלים

לפעמים נותנים הורים במתכוון שם לילדם, שיש בו משום נבואה  ואיחול  לעתיד. להלן מספר דוגמאות מהמקורות.

נח נקרא כך משום: ש"זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'" (בראשית ה, כט). לוי נקרא כך על ידי אמו כאיחול עצמי לעתיד: "הפעם ילוה אישי אלי" ה(בראשית כט, לד). שלמה המלך נקרא גם ידידיה על ידי נתן הנביא מהסיבה הזאת: "וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב  עמה  ותלד  בן  ויקרא  את שמו שלמה וה' אהבו, וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה" (שמואל ב יב, כד-כה). ויש עוד הרבה דוגמאות מהתנ"ך.

שמות אחרים, שיש בהם משום איחול או נבואה לעתיד או מעין ניסיון להערים על כוחות מאגים מזיקים שונים הם אלו: 'חיים' - כסגולה לחיים ארוכים, חיה, רפאל - על שם רפאל מלאך הרפואות. יהודי אירופה נהגו לקרוא לילדיהם: 'אלטר' (זקן), 'זידה' (סבא), וכד'.                             

על תורת הנפש והגלגול, על תיקוניו של האדם בעולם זה, על סוד האותיות ועוד, ניתן לקרוא בספריו של רמי שקלים: "ראשית תורת הנפש והגלגול במאות ה15-12", תורת הנפש והגלגול בראשית הקבלה", "תורת המזל על האסטרולוגיה הנומרולוגיה והקבלה".

 

סוד האותיות על פי הקבלה – שמות עם כוח רוחני

 

בתחילת תקופת האבות החלו לקרוא בשמות, המכילים את שם האל כסגולה לכוח רוחני, כגון: ישראל, ישמעאל, אליפז.

בדור יוצאי מצרים שונתה התוספת אל ל-צור ול-שדי, כגון: עמישדי, שדיאור, צורישדי, פדהצור. מתקופתו של יהושע בן  נון  נוספו  שמות  אל  אחרים  לשמות  בני האדם, כגון: יהו, יו, יהו, יה. שמו של הושע שונה ליהושע (במדבר יג, טז), ועוד: ישעיהו, יאשיהו, אליקים שונה ליהויקים, אחיה, אחיו ועוד.   

רצוי אף בתקופתנו אנו להשתמש באחד מן הצירופים הללו כדי להעניק לאדם כוח רוחני רב.

 

 

סוד האותיות על פי הקבלה – שמות עם ייחוס

 

כדי להבדיל בין אנשים מאותו שם, וכדי להבליט ייחוס משפחתי החלו כבר בתקופת המקרא להוסיף לשם האדם גם את שם אביו ולעתים גם את שם סבו: שפן בן אצליהו בן משלם הסופר (מלכים ב כב, ג), גדליהו בן אחיקם בן שפן (מלכים ב כה, כב), אחיקם בן שפן (שם כב, יב; שם כה, כב; ירמיהו כו, כד; שם לט, יד; שם מ, ה, ט, יא; שם מא, ב; שם מג, ו; דברי הימים ב לד, כ).

 

בתקופת המשנה והתלמוד נפוץ רעיון זה, ורבים נקראו בשם תוך הזכרת שם אביהם. להלן רשימה חלקית ביותר: רבן שמעון בן גמליאל, רבי יהודה בר (בן) אלעאי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי אליעזר בן הורקנוס, 

מתיא בן חרש, רבי אלעזר בן ערך, אבא בר אבין, אבא בר אחא, אבא בר איבו, אלעזר בן חנניה, אלעזר בן חרסום, יוחנן בן ברוקא, ועוד רבים רבים.

לחלק מן הנשים הוסיפו את שם האיש אליו הייתה נשואה: דבורה אשת לפידות, אביגיל אשת נבל הכרמלי, יעל אשת חבר הקיני, ועוד הרבה.    

סוד האותיות על פי הקבלה – שמות עם מקור מוצא

מאת: רמי שקלים, ד"ר

לעתים קראו לאדם על פי מוצאו או מקום מושבו, כגון: אליהו הגלעדי-מהגלעד, אחיה השילוני-משילה, נבל הכרמלי-מהכרמל, ועוד. לימים החלו רבים להיקרא על שם  עיר  או  ארץ  מוצאם,  כגון: "טולדנו"  מהעיר   טולדו שבספרד (יהודי טולידו נדרו שלא יחזרו יותר לעיר זו, מכאן השם "טולדו" "נו" שפירושו "טולדו לא"); "אלקסלסי" שמוצאם מאיזור קסטיליה שבספרד; "קורדובירו" ו"קארו" מהעיר קורדובה שבספרד; "סרגוסי" מהעיר סרגוסה שבספרד; "מטראני" שמוצאם מהעיר טראני שבאיטליה; "אלגאזי" שחיו בעזה, רבי יצחק דמן עכו – מהעיר עכו, ועוד רבים.

 

 

 

על תורת הנפש והגלגול, על תיקוניו של האדם בעולם זה, על סוד האותיות ועוד, ניתן לקרוא בספריו של רמי שקלים: "ראשית תורת הנפש והגלגול במאות ה15-12", "תורת הנפש והגלגול בראשית הקבלה", "תורת המזל על פי האסטרולוגיה הנומרולוגיה והקבלה".