לפי תורת הקבלה מזלו של אדם נקבע על פי שמו ושם אימו, וביתר דיוק, על פי האותיות המרכיבות של שם האדם ושם אימו.  הקבלה יודעת לציין שלוש קטיגוריות ואיכויות לכל אות:

 

1. כל אות היא כלי להחלת מזל מסוים:

כל אות היא כלי בעל מבנה שונה המכיל מזל שונה, בדומה לכלים בהם אנו משתמשים במטבח: המחבת הינה כלי המיועד לטיגון, הספל מיועד לשתיה, הסיר מיועד לבישול וכדומה, כך לכל אות יש מבנה מסוים, השונה מן האותיות האחרות, והמכיל מזל המיוחד רק לאות המסוימת, לפיכך יש ס"ה 27 סוגי מזלות שונים הנקבעים על פי 22 האותיות ועוד 5 האותיות הסופיות: מ נ צ פ ך.

 

2. כל אות מכילה איכות זכרית או נקבית בדומה לקיים בטבע:

מציאות של זכר ונקבה. חיבור של אותיות מסוימות בעלות איכות זכרית ונקבית תוליד מזל מסויים, כלומר, כשם שבטבע יש איכות זכרית ואיכות נקבית וכל הולדה או תולדה באים מאיחוד של זכר ונקבה, ולדוגמה כדי שכלבה תמליט צריך זיווג של כלב וכלבה, כדי שחתולה תמליט צריך חתול וחתולה, כך בכל תולדה בטבע, ובדרך דומה, על פי חכמת הקבלה, כדי שיוולד מזל לחתונה צריך לחבר אותיות מסוימות זכריות ונקביות ואז נולד מזל לחתונה, כדי שיהיה מזל לפרנסה צריך לחבר אותיות מסוימות שיולידו מזל לפרנסה וכד'.

 

3. כל אות מכילה איכות של חסד ודין:

כלומר, כשם שיש בעולם איכות של סניגוריה וקטגוריה, כך יש אותיות ש"סוגרות" מזל ואותיות ש"פותחות" מזל. למעשה צריך את שני סוגי האותיות בשם האדם, וכשם שלמכונית יש את הברקס כדי לעצור ואת הגז כדי להאיץ, צריך כך גם באותיות שם האדם.      

 

כאמור, תורת  הקבלה מציעה תורת מזל השונה  מהתורות האסטרולוגית והנומרולוגית, הקובעות את מזלו של האדם על פי מערך הכוכבים והמזלות ביום לידתו של האדם, או על פי הגימטרייה של שמו.

 

העיקרון המונח ביסוד שיטת הקבלה לקביעת מזל האדם, הוא שם האדם ושם אימו. לפי שיטה זו קובע המקובל את גורל האדם על ידי חישוב האותיות, המרכיבות את שם האדם ואת שם אימו, ואין החישוב דומה לעיקרון השיטה הנומרולוגית, שם הופכים את האותיות לספרות. על פי הקבלה, לכל אות יש מזל מיוחד וערך "מזלי" מסויים. צירוף וחישוב אותיות שם האדם ושם אימו נותן את האיכות ואת סוג המזל האישי. הקושי בהבנת השיטה ובנכונות "ההגיונית" לקבלה נובע מהעובדה, שאנו מאמינים שאת שמותינו קיבלנו מהורינו, ואת שמות ילדינו אנו נותנים. אנו סבורים, שהרשות והזכות לתת את השם נתונה בידנו, ושאנו רשאים לתת לילדינו כל שם שנחפוץ. ברם, על פי שיטת הקבלה "שם האדם הוא שורש נשמתו של האדם", ובו "כלול ובלול וגנוז ורמוז גורלו של האדם". לפי שיטה זו, שם האדם תוכנן ותוכנת והושתל בראש ההורים כדי שיתנו אותו, וזאת כדי להצדיק את מזלו של האדם שנקבע מראש, לפני לידתו. שיטה זו קובעת, ששם האדם אינו מקרי אלא הוא מכיל את צופן חייו של האדם עלי אדמות. הורים הנותנים שם לבנם, לביתם, נשלטים על ידי חוקיות הגורל, ומעין נבואה שורה עליהם בעת מתן השם. 

 

על תורת הנפש והגלגול, על תיקוניו של האדם בעולם זה, על סוד האותיות ועוד, ניתן לקרוא בספריו של רמי שקלים: "ראשית תורת הנפש והגלגול במאות ה15-12", "תורת הנפש והגלגול בראשית הקבלה", "תורת המזל על פי האסטרולוגיה הנומרולוגיה והקבלה".